כשמומחים טועמים יין תשמעו הרבה תיאורים כמו ״ליין יש ארומות של פרי יער אדום, ניחוח לימון ודשא קצוץ, חמאתי, שוקולדי, וניל, קוקוס, וכו..״ אבל מה זה אומר? יין עשוי מענבים, לא מוסיפים לו פטל ושזיף ובטח שלא מוסיפים דשא קצוץ ושוקולד. אז מאיפה מגיעים כל התיאורים הללו?

טעימת יין זה משהו אסוציאטיבי. כשאנחנו טועמים ומריחים יין, אנו מחברים את הארומות למשהו שמוכר: משהו מריר-מתוק-מעושן יזכיר לנו קפה קלוי או שוקולד, משהו מתקתק וחמאתי יזכיר לנו אפיה וניחוחות של וניל וכו'. גלגל הארומות מחלק את הריחות לקבוצות ויוצר שפה משותפת לטעימת יין.

איך הגלגל עובד?

ארומות ראשוניות:

אלו ארומות שבאות מהגפן ומהטרואר. לדוגמא – ארומות של פרי יער בשל ושל דשא באים ישירות מהענב וניתן להבחין בהם עוד לפני שנוצר יין.

ארומות משניות:

אלו ארומות שמפתחות בתהליך התסיסה. בשרדונה היינן יכול להחליט להעביר את היין תסיסה מלולקטית, שהופכת את החומציות המאלית (מה שנותן טעמים חמוצים יותר) לחומצה לקטית (מה שנותן טעמים חמאתיים יותר). בשמפניה התסיסה השנייה תשאיר טעם של שמרים.

ארומות שלישיות:

אלו ארומות שמתפתחות בזמן היישון של היין. הדוגמא הכי מוכרת היא ניחוח הוניל או הקוקוס שמקורם מישון בחביות עץ.

פגמים:

למרות ששימוש במילה הזאת היא לאו דווקא מדוייק, הארומות האלו נוצרות בגלל איזשהוא שיבוש בתהליך הכנת היין או יישון היין. יש הטוענים כי תופעות כמו "ברט" (ברטונימייסיס) במינון הנכון, לא רק שאינם פגמים, אלא שהם מוסיפים ליין. גם תהליך בישול יין, בו עושים שימוש בעיקר להכשרת יינות, יכול גם להוסיף טעמים של קרמל וטופי ליין ולכן יש ייננים שעושים בו שימוש מכוון.

TCA:  פגם אחד שכמעט כולנו נתקלנו בו הוא TCA או יין ״פקוק״. זוהי תופעה שנגרמת כשהשעם נחשף לבקטריה שהדביקה את היין. הבקטריה הופכת את היין לחסר טעם ובעל ריח של כלב או קרטון רטוב. זוהי תופעה נפוצה יחסית שמתרחשת בכ- ב3% מהבקבוקים שסגורים עם פקק שעם טבעי.