איך לקרוא תווית יין

לכבוד פורים החלטנו השבוע לדבר לא רק על מה שבתוך הבקבוק, אלא גם על התחפושת של הבקבוק, התווית. התווית יכולה לספר לנו המון על היין, אך יכולה גם להטעות אותנו.  יש הרבה מידע על התווית – חלקו עוזר לנו וחלקו שיווקי בלבד.

 

 

 

5 חלקים לתווית היין:

 

יצרן או מותג:

שם המותג יכול להיות כתוב בגדול או בקטן אך תמיד יהיה מצוין איפשהו על התווית. המותג הוא בדרך כלל שם היקב, אולם ישנם יינות שידועים בשם הסדרה ולא שם היקב. שיטה זו מקובלת לרוב ביקבים גדולים שרוצים להבדיל בין דרגות מחיר/איכות שונים. לדוגמא – יקבי רמת הגולן עושים שימוש בארבעה המותגים שונים - שיאון, חרמון, גמלא וירדן. ניתן למצוא שימוש בשיטה זו גם ביקבי בוטיק, לדוגמא – סדרת הראל וסדרת שנסון של יקב קלו דה גת.

 

איזור:

התווית תציין מאיפה היין – תמיד יצויין ארץ המוצא, אך במקרים רבים גם האזור, תל האזור או אפילו הכרם הספציפית. כלל אצבע הוא שככל שהיין מתמקד יותר באיזור הגידול, מחיר היין גבוה יותר. לדוגמא – כרם בן זמרה, גליל, ישראל.

 

זן ענבים או תת-איזור:

רוב התויות יפרטו את זני העבנים שמהם עשוי היין. אולם, ישנם אזורי גידול מסויימים שבהם ציון שם האזור מספיק כדי לדעת האיזה ענבים הם עשויים. הדוגמא הכי מוכרת היא השמפניה. לפי חוקי היין האזוריים, מותר לכתוב "שמפניה" על היין רק אם הוא יוצר באיזור שמפיין בצרפת ואם הוא עשוי שלושה זני ענבים שמאושרים לשימוש: משרדונה, פינו נואר ו/או פינו מונייה. לכן, אם כתוב על התוית "שמפניה", אין כבר צורך לכתוב את זני הענבים כי רק השלושה האלה אפשריים.

עוד דוגמא הוא יין שבלי. שבלי הוא שם של כפר בבורגון, צרפת. על תווית יין שבלי לא יהיה מצויין זן הענבים בשום מקום, אך בגלל שמותר לייצר רק יין שתכולתו היא 100% שרדונה, אנו יודעים שהיין הוא שרדונה.

 

שנת בציר:

שנת הבציר מציינת את השנה שהענבים נבצרו, לא שנת הביקבוק. אם לא כתובה על התוית שנת בציר או שכתוב (NV (non-vintage פירוש הדבר שהיקב עירבב בין כמה שנות בציר בהכנת היין (לרוב כדי לאזן את הטעמים בבצירים שונים).

 

אלכוהול:

באירופה החוקים לא רק קובעים מאיזה זנים אפשר לייצר יין, אלא גם את רמת האלכוהול. ישנם הרבה מקומות באירופה שרמת האלכוהול חייבת להיות בין 13.5% ל 15%, אך לפעמים יינות אמריקאים ואוסטרלים יגיעו עד 17%.

 

עוד מידע שיכול להיות על התווית:

estate:

 

יין שענביו גדלו בכרמים של היקב הנמצאים באיזור היקב. קלו דה גת מייצר יינות אך ורק מענבים מהכרמים שלהם. הרבה ייננים וכורמים אוהבים לשלוט באיכות הענבים ובצורה שבה מטפלים, מגדלים, משקים וכו׳ .

 

למה לקנות ענבים?

 

ייננים בוחרים לקנות ענבים מכרמים חיצוניים מכמה סיבות- ראשית, הם יכולים לבחור את הענבים הכי טובים לשנה הספציפית כל פעם מכרם אחר. שנית, יכול להיות שבאיזור שבו היקב ממוקם תנאי הגידול מתאימים לקברנה, אך לא לשרדונה, אז היינן יקנה ענבי שרדונה מאיזור שמתאים יותר וכך ליקב יהיה פורטפוליו רחב יותר של יינות.

 

מה לחפש בתוויות מחו״ל? איך יודעים אם הענבים גדלו באסטייט רק לפי התווית בשפה זרה? הנה כמה דוגמאות בשפות שונות שאומרות שהיין גודל בשטח היקב:

 

  • Mis en Bouteille au Château
  • Mis en Bouteille a la Propriete
  • Mis en Bouteille au domaine.
  • Embotellat a la Propietat (Spain)
  • Imbottigliato all’origine (Italy)
  • Erzeugerabfüllung (Germany)

רזרב/ רזרבה:

 

לא תמיד למילה רזרב יש משמעות. יש אזורים בהם ההגדרה ברורה ונוקשה, ויש אזורים שבהם יקבים עושים שימוש במילה ככל העולה על רוחם. ניתן לקרוא עוד בנושא זה בבלוג נוסף שלנו: אז מה זאת אומרת רזרב?

 

גפנים בוגרות:

 

אמנם לגיל הגפנים יש משמעות לטעמו של היין, אך משמעות צמד המילים 'גפנים בוגרות' אינה חד משמעית ויכולים לעשות בה שימוש לתיאור גפנים בנות 15, או בגפנים בנות 100. לעיתים ניתן יהיה למצוא מידע מדויק יותר על התוית האחורית.

 

גופרית דו חמצנית:

 

על כל תווית יבוא בארץ ועל הרבה יינות מחו״ל תראו את הטקסט ״מכיל גופרית דו- חמצנית או, Contains Sulfites. ישנה גופרית טבעית על הענבים כבר בכרמים ואין יין שאין בו מעט גופרית. ישנם הרבה אנשים שרגישים לנוכחות של גופרית דו חמצנית. אנשים אלו רגישים בדרך כלל לכמות מופרזת של גופרית, מה שיכול לקרות כשהיינן מוסיף גופרית דו חמצנית נוספת ליין כדי לשמר אותו לתווך זמן ארוך יותר ולאזן את הטעמים.

 

 

 

30 ש״ח מתנה

נרשמים לניוזלטר* ומקבלים 30 ש"ח מתנה לרכישה בחנות.
הרשמו לניוזלטר שלנו כדי לשמוע ראשונים על המבצעים ואירועי הטעימות הכי חמים.

*לנרשמים חדשים בלבד